הסדרת מעמד לבני זוג זרים
בעידן בו אנו חיים, העולם הוא "כפר גלובלי" ואזרחים ישראלים מכירים בני ובנות זוג מכל רחבי העולם.
הליך הסדרת שהייתו ומעמדו בישראל של בן הזוג הזר, המתנהל מול משרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה), הינו ארוך, סבוך ומורכב. ההליך כולל, בין השאר, הגשת בקשה מתאימה לפי נהלי רשות האוכלוסין, הגשת מסמכים שונים ואף התייצבות לראיון, שמטרתו המרכזית הינה לאשש את כנות הקשר בין בני הזוג.
במקרים מסוימים, כמו למשל בני זוג שהם ידועים בציבור, בני זוג מאותו המין, זרים הנשואים לישראלים שהם תושבי קבע (ולא אזרחים), זרים בעלי רישום פלילי או זרים ששהו בישראל ללא אשרה תקפה, התהליך עשוי להיות סבוך וממושך אף יותר.
לעתים, אין מנוס מפנייה למנגנוני ערר פנימיים של רשות האוכלוסין וההגירה, לבית הדין לעררים הפועל על פי חוק הכניסה לישראל או לבית המשפט לעניינים מנהליים.
גם כאשר משתכנעים אנשי רשות האוכלוסין וההגירה כי המדובר בקשר כן ואמיתי, הסדרת המעמד אינה מיידית, ובני הזוג נכנסים לתהליך מדורג הנמשך מספר שנים, במהלכם ממשיכה רשות האוכלוסין לעמוד באופן שוטף על כנות הקשר בין בני הזוג.
קיימת חשיבות רבה, כי בכל חלקיו של הליך רב-שלבי זה, ילוו בני הזוג על ידי עורך דין ותיק ומנוסה, הבקיא בדיני אוכלוסין והגירה.
אשרות לעובדי סיעוד זרים
מטפל סיעודי יכול לשפר בצורה משמעותית את איכות חייו של הקשיש ולסייע לו במגוון תחומי התפקוד היומיומיים, תוך השארתו בסביבת המגורים המוכרת לו.
על מנת לאזן בין צרכי הקשישים לבין מדיניות הממשלה בהקטנת מספר העובדים הזרים, נקבע כי היתרים להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד יינתנו רק במקרים בהם אדם זקוק להשגחה, טיפול או סיוע במטלות יומיומיות במשך רוב שעות היממה.
איתור העובד מבוצע לרוב, בסיוע לשכת תיווך פרטית. הגשת הבקשה להיתר העסקה, מבוצעת בהתאם לנהלי משרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה). במסגרת התהליך, יידרש המבקש בין השאר, להגיש מסמכים וחוות דעת התומכים בבקשתו, לרבות תוצאת מבחן תלות מטעם הביטוח הלאומי.
עם הגעת העובד, יש להקפיד על מלוא זכויותיו, לרבות סידורי לינה הולמים בבית המטופל, תשלום שכר, דמי ביטוח לאומי, דמי הבראה ופנסיה ימי מחלה, ביטוח רפואי וחופשות כדין.
הארכת אשרה לעובדים בתחום הסיעוד – ככלל, עובדי סיעוד רשאים לשהות בארץ לתקופה מרבית של כ- 5 שנים.
במקרים מסוימים, מתעורר צורך להעסיק את העובד מעבר לתקופה זו, ולשם כך יש צורך לפנות לוועדת חריגים ולעמוד בקריטריונים שונים. לעתים, נדחות בקשות, וניתן לשקול פנייה לערכאות משפטיות.
לסיכום, העסקת עובד זר בתחום הסיעוד כרוכה בהליך בירוקרטי-משפטי מורכב. טעויות הנעשות לאורך הדרך עלולות לפגוע בזמינות ובאיכות הטיפול הסיעודי וכן להוביל לעלויות רבות נוספות. לכן, חשוב מאוד להיות מלווים על ידי עו"ד העוסק בנושא, בכל שלבי התהליך.
אשרות להעסקת מומחים
שוק העבודה המודרני עבר בשנים האחרונים תהליכי גלובליזציה, שהגבירו את הביקוש לעובדים בתחומים שונים, שהינם בעלי מומחיות ייחודית, אשר מסיבות שונות לא קיימת בישראל.
התהליך מובל, בראש ובראשונה, על ידי ענף ההייטק, המשווע לעובדים מיומנים בעלי מומחיות. עם זאת, הדרישה למומחים קיימת במגוון רחב של תחומים, לרבות בתחום האנרגיה והתשתיות, כמו גם בתחומי המסעדנות, התרבות והאומנות.
מתן היתרי העסקה למומחים מוסדר בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 ובנהלים ייעודיים של רשות האוכלוסין וההגירה. אלו קובעים כללים במגוון נושאים, לרבות תהליך הגשת הבקשות, אפיון המומחים, משך ותנאי ההעסקה ומסלולי העסקה שונים, כמו למשל "מסלול מהיר" המיועד לתקופות העסקה קצרות (עד 3 חודשים) ומסלול מיוחד להעסקת שפים במסעדות אתניות.
עוד מסדירים הנהלים, את תנאי ההגשה של בקשות חריגות (כמו בקשה להארכת אשרה או בקשה לכניסה חוזרת של מומחה שהועסק בעבר בישראל) ואת מסלולי הערעור במקרה של דחיית בקשה.
חשוב לדעת, כי עבודה ללא אשרה, או תוך חריגה מתנאיה של האשרה, מהווה עבירה פלילית העלולה לגרור השתת קנסות גבוהים על המעסיק ולפגוע ביכולתו להעסיק מומחים בעתיד. כן קיימת סכנה ולמעצרו ולגירושו של העובד מישראל.
לאור האמור לעיל, ובשים לב למורכבות התהליך, קיימת חשיבות רבה לבצע את הטיפול באמצעות עורך דין העוסק בתחום האוכלוסין וההגירה.
סירוב כניסה לישראל
על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, כניסה ושהייה של זר בישראל טעונים קבלת רישיון ישיבה מטעמו של שר הפנים.
במקרים רבים ומסיבות שונות, מסורבת כניסתם של זרים לישראל על ידי קציני ביקורת הגבולות, אשר בסמכותם אף להורות על החזקת הזר במשמורת עד לסיום הבירור בעניינו וכן להורות על גירושו מישראל.
טיפול מהיר ואיכותי באירוע של סירוב כניסה, על ידי עורך דין מומחה בתחום האוכלוסין וההגירה, יבטיח כי כלל נסיבות המקרה (הומניטאריות ואחרות) יוצגו כהלכה בפני הגורמים המוסמכים, באופן שיסלול את הדרך לאישור בקשת הכניסה.
במקרים המתאימים, בהם הבקשה עודנה מסורבת, ניתן לשקול פנייה לערכאות, כגון: בית הדין לעררים ובית המשפט לעניינים מנהליים. גם כאן יש חשיבות, כי ההליכים ינוהלו על ידי עורך דין מנוסה ומיומן.
אזור יהודה ושומרון
דיני האוכלוסין וההגירה החלים באזור יהודה ושומרון, שונים מאלו הקיימים בשטח מדינת ישראל, בשים לב להיותו של האזור שטח סגור שחל בו ממשל צבאי, אשר הכניסה והיציאה אליו וממנו טעונים היתר מאת המפקד הצבאי.
האמור במערכת סבוכה של דינים, המורכבת ממקורות שונים, לרבות הדין שהיה בתוקף טרם כניסת צה"ל לאזור, הדין הבין-לאומי, תחיקת הביטחון, חקיקה ישראלית בעלת תחולה ייעודית באזור, הסכמי הביניים עם הרשות הפלסטינית ונהלים של פיקוד המרכז, מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמינהל האזרחי.
עו"ד ברק סימן טוב, אשר כיהן בשנים 2012-2020 כראש מדור אוכלוסין ביחידת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון בפרקליטות הצבאית, הינו מעורכי הדין הבודדים, הבקיאים בתחום משפטי ייחודי זה.
כניסת פלסטינים לישראל
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022, נכנס לתוקף בחודש מרץ 2022. החוק קבע הגבלות על כניסתם, שהייתם והתאזרחותם של פלסטינים במדינת ישראל, ולצידן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה על ידי שר הפנים או המפקד הצבאי, לפי העניין.
בהתאם לחוק, הוגדרו קטגוריות שונות לכניסתם של פלסטינים לישראל. בין השאר, מתאפשרת כניסה לצורך "איחוד משפחות", טיפולים רפואיים, עבודה ומטרות זמניות נוספות. יוער, כי לפי נהלי המנהל האזרחי קיימות עשרות "מטרות היתר" זמניות, שלצידן קריטריונים בהם על מבקש ההיתר לעמוד.
החלטת המפקד הצבאי הדוחה בקשה למתן היתר, ניתנת לתקיפה במסגרת עתירה המוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.
כניסת זרים לאזור יהודה ושומרון
במסגרת הסכם הביניים, העברה לרשות הפלסטינית עוד בשנות ה-90, הסמכות להנפיק רישיונות ביקור לזרים באזור, באישור הצד הישראלי. לצד זאת, נקבע כי זרים ממדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, יוכלו להיכנס לאזור יהודה ושומרון באמצעות אשרת כניסה תקפה לישראל.
לאורך השנים, חלו התפתחויות שונות, בעטיין הפך המסלול של כניסה לאזור באמצעות אשרה ישראלית, למסלול הכניסה העיקרי.
בחודש פברואר 2022, נכנס לתוקף נוהל חדש של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, המגדיר באופן מפורט את הקריטריונים וסדרי הטיפול בבקשות כניסת זרים לאזור.
הנוהל קובע קריטריונים למתן אשרות ביקור באזור המוגבלות ל-3 חודשים, אשרות ביקור למטרות ייעודיות (בהן: מרצים וסטודנטים, מתנדבים, מומחים ויועצים) ואשרות שהייה באזור לצד בני זוג (שלב"ז).
כן קובע הנוהל מנגנון להגשת השגות, במקרה של סירוב בקשה.
חופש מידע
חוק חופש המידע, אשר נחקק בשנת 1998, עיגן את זכותם של אזרחי ותושבי המדינה לקבל מידע המצוי בידי הרשויות הציבוריות.
ההיגיון העומד מאחורי החוק הוא, כי זרימה חופשית של מידע תבטיח שקיפות ומנהל ציבורי תקין וכן תביא לידי ביטוי את התפיסה, כי מדובר במידע המצוי בבעלות האזרחים ומוחזק על ידי הרשות בנאמנות.
מנקודת מבטו של האזרח, מדובר בחוק חשוב ביותר, שכן, המידע המתקבל באמצעותו יכול לסייע לאזרח במיצוי זכויותיו בתחומי חיים רבים.
חשוב לציין, כי הזכות לקבל מידע אינה זכות מוחלטת, והיא כפופה לסייגים וחריגים שונים, כמפורט בחוק חופש המידע. כדי למקסם את האפשרות לקבל מידע מהרשות, חשוב להיעזר בעורך דין הבקיא ברזי החוק ובאופן ניסוח נכון של הבקשה. יצוין, כי על אף הזמן שחלף ממועד חקיקתו של החוק, עקרונותיו טרם הופנמו די הצורך על ידי רשויות רבות, המסרבות למסור מידע, על אף שהדבר מתחייב מהוראות החוק. במקרים מעין אלו, אין מנוס מהגשת עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
עו"ד ברק סימן טוב הינו בעל ניסיון רב בתום חופש המידע, והוא שימש במשך 8 שנים (לצד יתר תפקידיו), כאחראי חופש מידע ביחידת יועמ"ש איו"ש של הפרקליטות הצבאית. במסגרת זו, עסק במתן יעוץ משפטי למאות בקשות חופש מידע, וכן טיפל בעתירות רבות בנושא זה.
