דיני חשמל: מילון מונחים
ברוכים הבאים למילון דיני החשמל. כעורכי דין העוסקים בדיני חשמל ועוזרים לאלו אשר נפגעים מתביעה מחברת החשמל, אנו נתקלים במונחים מקצועיים ומשפטיים רבים. להלן מילון מונחים המפרט ומנגיש את המונחים המרכזיים בתחום תחת קורת גג אחת. אנו מקווים שהמילון יסייע לכל הגורמים לדבר באותה השפה: שפת דיני החשמל.
מילון זה מתעדכן באופן שוטף. כמובן, שבכל מקרה של סתירה בין האמור במילון לבין הוראות הדין, הוראות הדין גוברות. אנו מקווים שהמילון יעזור לכל אלו אשר מוצאים את עצמם בתביעה מול חברת החשמל וזקוקים לעורך דין אשר מתמקד בתחום.
א'
איכות החשמל – החשמל המיוצר על ידי ספקי החשמל במתח ובתדר קבועים, עובר שינויים בתהליך הולכתו. איכות החשמל עוסקת בשינויים אלו ומגדירה פרמטרים שונים למדידת השינויים וההפרעות הללו. הקפדה על אספקת חשמל יציבה, רצופה ואיכותית תסייע בצמצום שיבושים בחשמל, העלולים במקרים מסוימים לגרום נזק למכשירי חשמל – בגינו ניתן, במקרים המתאימים, להגיש תביעה משפטית.
אמות המידה – בהתאם להוראות חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, נקבעו אמות מידה לאיכות וטיב השירות שנועדו להבטיח אספקת חשמל אמינה, יעילה ובטוחה לצרכנים על ידי ספק שירות חיוני, בעל רישיון. אמות המידה נקבעות ומתעדכנות מעת לעת על ידי רשות החשמל, המוסמכת לפקח על מילוי חובות ספק השירות החיוני מכוח חוק משק החשמל. בהתאם לפסק הדין בבג"ץ 4988/19 רוזנצווייג ואח' נ' רשות החשמל ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת), אמות המידה מהוות הסדר סטטוטורי המאגד את הוראותיה המחייבות של רשות החשמל בהתאם לסמכויותיה בחוק משק החשמל, והן עוסקות בין היתר בהסדרת היחסים שבין ספק השירות החיוני לצרכן.
אמינות הספקת החשמל – אמינות הספקת החשמל נמדדת במונחי דקות של אי הספקה. בהתאם לאמות המידה, ספק שירות חיוני מחויב למדוד את רמת האמינות, בכל רמות המתחים, על פי תקנים מקובלים.
אמפר (A) – יחידה למדידת עוצמת זרם חשמלי. נמדד באמצעות מכשיר מדידה מסוג אמפרמטר, אותו מחברים למעגל החשמלי שבו זורם הזרם. יחידת המדידה קרויה על שם אנדרה מארי אמפר, מדען צרפתי רב-תחומי, מגלה ומגדיר הקשר בין זרם חשמלי למגנטיות.
אנרגיה מתחדשת – אנרגיה שמקורה בתהליכים טבעיים מתחדשים, כגון: שמש, רוח, מים, פסולת אורגנית, שפכים או תופעת טבע אחרת. זאת בניגוד לבעירה כימית של דלקים מאובנים (פוסיליים), כמו נפט, פחם וגז שהם משאבים מתכלים. השימוש באנרגיה מתחדשת תורם להפחתת פליטת גזי חממה, לשיפור איכות האוויר, ולהפחתת התלות בדלקים מאובנים. הגברת השימוש באנרגיה מתחדשת תסייע בשמירה על סביבה ירוקה יותר.
אספקה בצובר (מכירה מרוכזת) – אספקת חשמל על-ידי ספק שירות חיוני למחלק אחר בנקודת מניה אחת, בה המחלק נותן שירות אספקת חשמל לאחרים. שיטת אספקה זו נפוצה בקיבוצים, קניונים, בנייני משרדים, בתי דיור מוגן וכד'.
ב'
בדיקת מונה חשמל במעבדה – בהתאם להוראות אמת מידה 15 ("בדיקת דיוק מונה ותקינותו"), מחלק חשמל יערוך אחת לשנה בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד אותן לעיון הציבור. לצד זאת, כל צרכן חשמל רשאי לבקש בדיקת מונה ע"י ספק שירות חיוני אחת ל 3 שנים, ללא תשלום, או לבצע על חשבונו בדיקה במעבדה פרטית שהוסמכה ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. יצוין, כי מבחני התקינות של מוני החשמל פורסמו על ידי רשות החשמל במסגרת אמת מידה 15(ד).
בדיקת מתקן – בהתאם להוראות אמת מידה 35ח ("בדיקת המתקן ומתן מתח"), קיימת חובה לבצע בדיקה בטיחותית של כל מתקן חשמלי בידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק, טרם חיבורו לרשת החשמל. בדיקת מתקן נדרשת גם כאשר מתבצע שינוי במתקן, כמו הגדלת חיבור או חיבור חוזר לאחר שהמתקן היה מנותק לתקופת זמן העולה על הקבוע באמות המידה ובנהלי רשות החשמל (כגון: במקרה של ניתוק עקב אי תשלום חשבונות חשמל או עקב חשד לצריכת חשמל שלא כדין). ככלל, בדיקת מתקן תבוצע על חשבונו של מבקש החיבור.
בטיחות השימוש בחשמל – תחום העוסק במניעת תאונות הנגרמות משימוש בחשמל, הכולל מספר תחומי-משנה, בהם: בטיחות השימוש במכשירי חשמל ביתיים, בטיחות שימוש בחשמל במקומות עבודה ובטיחות בעבודות חשמל. הקפדה על בטיחות השימוש בחשמל היא קריטית לצורך מניעת חשמול, תאונות ופציעות – העלולות להיות אף קטלניות, וכן למניעת שריפות כתוצאה מקצרים חשמליים, עומס יתר וחיבורים פגומים.
ביקור במקום הצרכנות – בהתאם להוראות אמת מידה 9 ("ביקור מתואם במקום צרכנות"), ספק השירות החיוני או הצרכן רשאים ליזום תיאום ביקור במקום הצרכנות לשם קבלת השירותים על פי אמות המידה, לצורך תחזוקת המתקנים וכדומה. בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני הודעה (אפשרי גם במסרון) על עצם הביקור, ופירוט רחב ככל האפשר על הטיפול והממצאים.
ביקוש לחשמל – כמות החשמל המבוקשת על ידי כלל הצרכנים בזמן נתון. כך לדוגמה, בתנאי מזג אויר קיצוניים (שיא החום בקיץ או לחלופין חורף קר וגשם/שלג), יש ביקוש גובר לחשמל.
ג'
גודל חיבור – זרם החשמל המקסימלי שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן המונה. מחושב בקילו-וולט-אמפר לשעה (קוט"ש). בהתאם לאמות המידה, על הצרכן לשלם תשלום קבוע, בהתאם לתעריף שנקבע על פי גודל החיבור. צרכנים שהמפסק בארון החשמל שלהם "קופץ" בעת הפעלת מוצרי חשמל רבים בו זמנית, צריכים לבדוק את גודל החיבור. ייתכן שיש צורך להגדילו או להקפיד יותר על איזון בעומסי השימוש.
גניבת חשמל – ע"ע צריכת חשמל שלא כדין.
גנרטור – מכונה שממירה אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית. היא משמשת כמקור חלופי לייצור חשמל, כאשר אספקת החשמל הרגילה אינה זמינה. גנרטורים נפוצים במיוחד במקומות שבהם אין אספקת חשמל סדירה (כגון: אתרי בנייה, קמפינג, ואירועים המתקיימים בשטח פתוח), במקומות בהם הפסקות החשמל שכיחות ובמקומות בהם אספקת חשמל רציפה היא הכרחית (כגון: בתי חולים).
ד'
דילוג יזום – החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד (למשל, עקב מחסור בכ"א או בשל חגים/מילואים וכד'). במקרה כזה, מתבצע חיוב של הצרכן בהתבסס על הערכת צריכה שמבצע הספק. בהתאם לאמת מידה 13(ד), נאסר על ספק שירות חיוני לעשות יותר מ-2 דילוגים יזומים במהלך שנה קלנדרית.
דיני החשמל – כוללים את כלל החוקים, התקנות, הנהלים ואמות המידה החלים על העוסקים בתחום ייצור החשמל, הולכתו, אספקתו וצריכתו, וכן על בעלי מקצוע המחויבים בכללי רגולציה, תקינה ובטיחות. הדינים חולשים על תחומי משפט רבים: מנהלי, פלילי, תכנון ובנייה, מקרקעין, איכות הסביבה, חוזים, נזיקין, דיני זכויות אדם ועוד. המונח נטבע על ידי כב' שופטת ביהמ"ש העליון, דפנה ברק-ארז, בפסה"ד בבג"ץ 4988/19 רוזנצווייג ואח' נ' רשות החשמל ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת).
דף מעקב מג"ח – מהווה בפועל את "יומן החקירות" של חקירת מקרה גניבת חשמל (מג"ח) ומספק תיעוד כרונולוגי של כל פעולות החקירה שביצע חוקר המג"ח.
ה'
הארקה – מוליך המחובר לאלקטרודה הטמונה באדמה, שתפקידו לשמש מנגנון הגנה למקרי חירום מסוכנים, ולמנוע התחשמלות. תוצאת ההארקה היא שהזרם החשמלי יזרום דרך ההארקה ולא דרך גופים אחרים בסביבה. מקור המונח מהמילה הארמית אַרְקָא, ומשמעותו חיבור לארץ או חיבור לאדמה. הארקה הינה רכיב בטיחותי מן המעלה הראשונה, אשר נבדק במסגרת בדיקות מתקן. מתקן חשמלי ללא הארקה אינו בטיחותי וחיבורו לרשת החשמל לא יאושר.
הגדלת חיבור – ע"ע גודל חיבור.
הזמה – מונח מתחום החקירות, שפירושו סתירה או הפרכה של חשד, עדות או טענה שהובאו קודם לכן. על פי הפרקטיקה הנוהגת בעולם חקירות המג"ח, נעשה שימוש תדיר במונח זה, במקרה בו הוסר החשד לביצוע גניבת חשמל על ידי אדם מסוים.
הזמנת חיבור לחשמל – בקשת צרכן לחבר לרשת החשמל מקום צרכנות שבו לא קיימת אספקת חשמל.
הזמנת צרכן לבירור במשרדי ספק השירות החיוני – בהתאם לאמת מידה 16 ("צריכת חשמל שלא כדין"), במקרה בו התגלה כי נצרך חשמל שלא כדין, ספק השירות החיוני יזמין את הצרכן למשרדיו, לשם ביצוע בירור אודות נסיבות הצריכה שלא כדין. על פי הפרקטיקה הנוהגת, הזימון מתבצע באמצעות טופס הקרוי "הזמנה למשרד", הנמסר לצרכן. לפני הגעה לבירור במשרדי ספק שירות חיוני (המכונה גם "חקירת מג"ח"), מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום דיני החשמל.
החלפת צרכנים – העברת הזכות לקבלת חשמל במקום, תוך רישומו על שם צרכן אחר. על פי אמת מידה 19 ("החלפת צרכנים רשומים"), על ספק שירות חיוני להעמיד לציבור באתר האינטרנט שלו, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה. למניעת מחלוקות והליכים משפטיים בין דיירים נכנסים לדיירים יוצאים, מומלץ לתעד את קריאת המונה ביום ביצוע ההחלפה, ואף לצלמו. כמו כן, מומלץ לוודא קבלת מספר אסמכתא מספק השירות השרות החיוני, כי החלפת הצרכנים בוצעה בפועל והדייר הנכנס קיבל עליו את האחריות לתשלום חשבונות החשמל במקום הצרכנות.
הליכי גבייה אזרחיים – הליכים משפטיים שיוזם ספק שירות חיוני, לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני, לרבות הליך לביצוע החוב של הצרכן לספק השירות החיוני במסלול מקוצר לפי פרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
״הסדרי תשלום״ – פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום.
הנמקה – בהתאם לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, רשות ציבורית שהוענקו לה סמכויות על פי דין (ובכלל זה חברת החשמל) חייבת לנמק בכתב את החלטותיה הנוגעות לפרט. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר בהחלטה העלולה לפגוע בזכויות יסוד, כגון: הזכות לחשמל. ההנמקה מסייעת להבטיח, כי בעל התפקיד המוסמך יפעל במסגרת סמכותו ויפעיל שיקול דעת ראוי אותו ניתן יהיה לבקר. לעניין זה, ראו פסק הדין בבג"ץ 4988/19 רוזנצווייג ואח' נ' רשות החשמל ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת).
הערכת צריכה – במקרים בהם אין נתוני מונה זמינים ו/או אמינים על היקף צריכת החשמל במקום הצרכנות, מוסמך ספק השירות חיוני להעריך את הצריכה, בהתאם לכללים הקבועים באמת מידה 14 ("הערכת צריכה") וזאת לצורך קביעת הסכום שעל הצרכן לשלם בעבור החשמל שנצרך על ידו. רשימת המקרים בהם רשאי ספק שירות חיוני לקבוע את התשלום על בסיס הערכה מפורטת באמת מידה 13 ("קביעת כמות חשמל שנצרכה"). לרוב, קביעת תשלום על פי הערכה נעשית כאשר לא ניתן לקרוא את מונה החשמל, כאשר מתבצע "דילוג יזום" (ע"ע), כאשר לא ניתן לגשת למונה או במקרה של צריכת חשמל שלא כדין (ע"ע).
הפסקת חשמל – הפסקה באספקת החשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל. אמות מידה 36 עד 38 מגדירות את המקרים בהם רשאי הספק ליזום הפסקת חשמל וכן כללים שונים הנוגעים למסירת הודעה מוקדמת לצרכן. יצוין, כי קיימים מקרים של שיבושים באספקת החשמל, הנגרמים כתוצאה מתקלות, חבלות ונזקים בלתי צפויים. אירועים כאלה, של הפרעות מסוגים שונים הגורמים לשינוי בלתי מתוכנן בתפעול התקין של רשת החשמל, לא מוגדרים באמות המידה כ"הפסקת חשמל", וחלים לגביהם כללים אחרים.
הפרעה לבעל רישיון – עבירה פלילית מסוג עוון, לפי סעיף 54 לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, הקובעת עונש מירבי של 3 שנות מאסר על מי שמפריע, מונע או מעכב הולכה, חלוקה או אספקת חשמל; על מי שמפריע לבעל רישיון בהקמה, הפעלה, שינוי, בדיקה או תיקון של רשת החשמל; ועל מי שמתחבר שלא כדין לרשת חשמל של בעל רישיון ספק שירות חיוני.
הפרת אמות מידה – מקרה בו ספק שירות חיוני אינו עומד בהוראות המחייבות אותו כלפי הצרכן, הקבועות באמות המידה. לפי אמת מידה 7 ("תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה"), קיימים מקרים בהם ישלם ספק שירות חיוני פיצוי לצרכן בשל ההפרה.
הצלבת מונים – תופעה של החלפת מונים במקומות צרכנות סמוכים (כגון: דירות הנמצאות באותה הקומה), כך שצרכן א' מקבל חשבון חשמל עבור חשמל שצרך צרכן ב', ואילו צרכן ב' מקבל את חשבון החשמל המיועד לצרכן א'. לעתים, אירועים כאלה מתגלים באקראי כעבור מספר שנים, דבר העלול לגרום לסכסוכים משפטיים. כדי להימנע מכך, מומלץ לבדוק את ההתאמה בין מספר המונה המספק חשמל לדירה, לבין מספר המונה הרשום על גבי חשבון החשמל.
הקטנת זרם – התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר. מוגדרת כאחד מ"כלי הגבייה" בהם רשאי להשתמש ספק שירות שרות חיוני כלפי צרכנים בעלי חוב. בפסק הדין בבג"ץ 4988/19 רוזנצווייג ואח' נ' רשות החשמל ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת), נכתב כי השימוש באמצעי זה נדיר, משום שהוא מתאפשר רק בחיבור חד-פאזי, בעוד שהחיבור הנפוץ כיום הוא תלת פאזי. צרכן שבוצעה כלפיו הקטנת זרם יוכל להשתמש בחשמל לתאורה ולהפעלת מקרר, וכן להשתמש במכשירים נוספים כמו תנור, בהיקף מוגבל.
השחתת מתקן חשמל – עבירה פלילית מסוג פשע, לפי ס' 53 לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 הקובעת עונש מאסר מירבי של 5 שנים על מי שמשחית מיתקן חשמל (למעט מיתקן לשימוש פרטי), או כל חלק מרשת החשמל, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו או הפוגע בתחנת כוח שלא כדין.
התייעלות אנרגטית – צמצום האנרגיה הנדרשת לביצוע משימות מסוימות. יכולה להתבצע במגוון דרכים, החל משימוש בטכנולוגיות חסכוניות יותר וכלה בשינוי התנהגות. דוגמה להתייעלות אנרגטית: שיפור מקדם ההספק אצל הצרכן, החלפת נורות ליבון בנורות LED, שימוש במכשירי חשמל חסכוניים, התקנת דוד שמש וכיו"ב.
ו'
וואט (W) – יחידת למדידת הספק (קצב העברת אנרגיה ביחידת זמן) הקרויה על שם ג'יימס וואט, מהנדס וממציא סקוטי שפעל במאות ה-18 ותחילת ה-19. ההספק מייצג את קצב צריכת האנרגיה של מכשיר חשמלי, ואלף ואט קרויות קילוואט (kW). בעת תכנון מערכת חשמל, יש לוודא שהיא מסוגלת לעמוד בעומס ההספק הכולל של המכשירים שיחוברו אליה.
וולט (V) – יחידת מידה להגדרת עצמת מתח חשמלי. קרויה על שם אלסנדרו וולטה, מחלוצי מחקר החשמל וממציא הסוללה החשמלית. יחידת המידה מהווה מדד לעוצמת זרם החשמל במעגל. בישראל, המתח החשמלי הביתי הסטנדרטי הוא 230 וולט.
ז'
זכות לחשמל – הזכות להספקת חשמל בסיסית הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון, באותם מקרים שבהם היא נמצאת בזיקה הדוקה להגנה על זכויות יסוד אחרות, כגון: הזכות לחיים, הזכות לבריאות והזכות לקיום מינימלי בכבוד. במציאות החיים המודרנית החשמל הוא בסיס לפעילויות חיוניות רבות, שהן חלק בלתי נפרד משגרת היום-יום, כגון: חימום, קירור, תאורה, בישול וכד'. יצוין, כי בדברי ההסבר לתיקון מס' 6 לחוק משק החשמל, נכתב כי: "חשמל הוא מצרך יסודי, ובלתי אפשרי לנהל אורח חיים סביר בלעדיו". יודגש, כי הזכות לחשמל איננה ניתנת בחינם, ועל הצרכן המבקש לממש את זכותו, לשלם בעד החשמל שצרך.
זכות טיעון לפני ניתוק – ע"ע שימוע לפני ניתוק.
ח'
חבלה במונה חשמל – פעולה מכוונת לשיבוש או שינוי פעולת המונה, שמטרתה לפגוע ביכולת המונה לרשום את כלל החשמל שנצרך במקום הצרכנות. על פי אמת מידה 13 ("קביעת כמות חשמל שנצרכה"), במקרה בו המונה לא רשם את מלוא הצריכה כתוצאה מליקוי או פגיעה בו, רשאי ספק השירות החיוני לקבוע את התשלום בעבור הצריכה על בסיס הערכה. יודגש, כי חבלה במונה מהווה עבירה פלילית מסוג פשע של השחתת מתקן חשמל לפי ס' 53 לחוק משק החשמל, שהעונש המירבי הקבוע בצידה הוא 5 שנות מאסר.
חברת החשמל לישראל בע"מ – חברה ממשלתית וציבורית המייצרת, מוליכה ומספקת חשמל לכל מגזרי המשק, ובכלל זה לרוב המכריע של משקי הבית בישראל. החברה נוסדה בשנת 1923 ע"י פנחס רוטנברג. עד שנת 1996 פעלה החברה במסגרת זיכיון ל-70 שנה שניתן לה מאת המנדט הבריטי. בשנת 1996, עם חקיקתו של חוק משק החשמל, קיבלה החברה רישיון ספק שירות חיוני בהתאם להוראות החוק האמור. בבג"ץ 731/86 מיקרו-דף נ' חברת החשמל (פורסם באתר הרשות השופטת), נקבע כי חברת החשמל הינה רשות שלטונית, החייבת לפעול על פי כללי המשפט המנהלי, ובכלל זאת לנהוג בהגינות, בסבירות, בתום לב, במידתיות ובלא ניגוד עניינים או שיקולים זרים. כמו כן, בחוק חופש המידע, נקבע מעמדה של חברת החשמל כ"רשות ציבורית" לעניין תחולת החוק עליה.
חוב צריכה – סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו.
חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996 – חוק שאושר בכנסת ביום 11.03.96, לשם הסדרת הפעילות במשק החשמל בישראל. החוק נחקק על רקע סיום תקופת הזיכיון בת 70 השנים, שהוענקה לחברת החשמל על ידי שלטונות המנדט הבריטי. מטרת החוק מוצגת בסעיף הראשון שלו: "להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות והתייעלות אנרגטית, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומזעור עלויות". בין השאר, החוק מסמיך את רשות החשמל לקבוע אמות מידה לאיכות ולטיב השירות, שספק שירות חיוני שקיבל רישיון בהתאם לחוק – מחויב לספק לציבור. עוד הוסמכה רשות החשמל במסגרת החוק, לקבוע את תעריפי החשמל.
חיבור – קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל של ספק שירות חיוני לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי גודל חיבור קיים (ע"ע). החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת קרקעיים, מכשירים ואביזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד המונה.
חיבור זמני – חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על 3 שנים. לדוגמה, חיבור הנחוץ במהלך תקופת בנייה, טרם קבלת טופס 4 (אישור איכלוס).
חישוב צריכה – קביעת כמות החשמל שנצרכה בתקופת החשבון הרלוונטית, המורכבת ממכפלת סך החשמל שנצרך בקילוואט שעה (קוט"ש) בתעריף החשמל (ע"ע).
חצרים – מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק השירות החיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
חקירת מג"ח – מערך חקירות המג"ח (מקרי גניבות חשמל) בחברת החשמל, עוסק בניהול הליכי חקירה ופעולות אכיפה, הננקטים במטרה לסכל ולהתמודד עם גניבות חשמל ולהשיב לחברת החשמל את שווי החשמל שנצרך שלא כדין. החקירות מנוהלות על ידי חוקרי מג"ח.
חשבון צריכה – הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו. באמות מידה 21 עד 26, נקבעו כללים שונים המתייחסים לחשבונות צריכה. כך למשל, אמת מידה 21 מעגנת את חובת תשלום החשבון ע"י הצרכן, אמת מידה 22 קובעת את אופן ותדירות משלוח החשבון, אמת מידה 23 מפרטת את תכולת החשבון, אמת מידה 24 מפרטת את מועדי התשלום והליכי הגבייה, אמת מידה 25 מפרטת את אופן התשלום ואמת מידה 26 מסדירה את נושא תיקון החשבון במקרים של טעות או גילוי עובדות חדשות, כגון: צריכת חשמל שלא כדין.
חשמל – צורת אנרגיה המבוססת על זרימת חלקיקים טעונים. במרבית היישומים הקשורים לחשמל ביתי ותעשייתי, מדובר על העברת אנרגיה באמצעות זרימת אלקטרונים בעלי מטען שלילי בתוך מוליך מתכתי. שטף האלקטרונים הזורמים במוליך ניתן להגדרה כ"זרם חשמלי". האנרגיה החשמלית כתוצאה מזרימת האלקטרונים ניתנת להמרה לאנרגיה טרמית (חום), מכנית (מנועים חשמליים), כימית (מצברים וסוללות), אור או אנרגיה אלקטרומגנטית.
חשמל סולארי – אנרגיה חשמלית המופקת מקרינת השמש באמצעות תאים סולאריים (תאים פוטו-וולטאים) הממירים את אור השמש לזרם חשמלי ישר (DC) ולאחר מכן ניתן להמירו לזרם חילופין (AC) לשימוש ביתי או תעשייתי. רשות החשמל הגדירה כללים שונים, להסדרי ייצור חשמל סולארי על ידי יצרנים פרטיים, והזרמת האנרגיה לרשת החשמל הארצית.
ט'
טופס 4 (תעודת איכלוס) – אישור הרשות המקומית (הוועדה המקומית לתכנון ובנייה) המתיר, בין היתר, לספק השירות החיוני, לחבר את המבנה לרשת החשמל.
טעות בחשבון – כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף. במקרה בו התגלתה טעות בחשבון, רשאי ספק שירות חיוני להפיק לצרכן חשבון מתוקן בהתאם לכללים המפורטים באמת מידה 26 ("תיקון חשבון"), או לחילופין לזכות את הצרכן בהפרשי הצריכה.
י'
יצרן חשמל פרטי – בעל רישיון מותנה לייצור חשמל, שאינו ספק שירות חיוני.
כ'
כבל חשמלי – צביר של מספר מוליכים חשמליים מבודדים הנמצאים בעטיפה משותפת.
כלי גבייה – כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות.
ל'
לוחות התעריפים – לוחות שנקבעו על ידי רשות החשמל, בהתאם לסמכותה לפי כללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע"ח-2018. יצוין, כי מקור הסמכות של רשות החשמל לקבוע את תעריפי החשמל קבוע בסעיף 30(1) לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996.
לוח חשמל ביתי – מכלול מיתוג, הגנה והפצה של אנרגיה חשמלית המתקבלת מרשת החשמל למתקן החשמל הפרטי של הצרכן. המתח החשמלי, המתקבל מרשת החשמל, עובר מספר מעגלי הגנה ומיתוג ונתיכים. חלקיו העיקריים של לוח החשמל הביתי הם: מפסק ראשי, ממסר פחת, מפסקי חלוקה (מפסק אוטומטי מגנטי תרמי – מאמ"ת). לוחות חשמל מסוימים כוללים גם מעגלי ניטור של מתח הרשת ומכלולי שליטה מרחוק לניתוב מתחי הלוח. מומלץ לבדוק תקופתית את תקינות לוח החשמל, תפקודו ורכיביו ע"י חשמלאי מוסמך.
מ'
מונה חשמל – מכשיר מדידה המותקן על ידי חברת החשמל בכל מקום צרכנות, שתפקידו למדוד את צריכת האנרגיה החשמלית בקילוואט שעה (קוט"ש). קריאת המונה משמשת בסיס לחישוב החיוב הכספי של הצרכן. המונים מתחלקים למונים מכאניים (מסורתיים) ודיגיטליים / חכמים, המעבירים נתונים בזמן אמת. המונה הינו רכוש חברת החשמל והוא חלק מרשת החשמל.
מיתקן חשמל – מיתקן המשמש להולכה, אגירה, הספקה, חלוקה, מכירה, מסירה, צבירה, שינוי או השנאה של חשמל, לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, עמודים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים בו.
מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני –מיתקן חשמל שבבעלות ספק השירות החיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר.
מיתקן חשמל פרטי – מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני.
מספק חשמל – בעקבות הרפורמה במשק החשמל, נכנסו לשוק חברות, הפועלות על פי רישיון מרשות החשמל, אשר קונות חשמל בסיטונאות מיצרנים, מוכרות אותו ישירות לצרכן הביתי והעסקי במחיר תחרותי ומפעילות מערך של חיובים, תשלומים ושירות לקוחות. יש להבחין בין מספק חשמל לבין ספק שירות חיוני (ע"ע).
מקום צרכנות – חטיבת קרקע אשר לגביה נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן.
נ'
נזק למכשירי חשמל – בהתאם לכללים הקבועים באמת מידה 48 ("נזק למכשיר חשמלי במצב יציב"), ספק שירות חיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מהפרעה בהספקת החשמל. יצוין, כי בקשות לפיצוי בגין נזק למכשירים ניתן להגיש באופן מקוון באתר חברת החשמל.
נזק למתקן חשמל – בהתאם לאמת מידה 10 ("שמירה על מתקני חשמל"), ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בגין נזק שנגרם למתקן חשמל ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו. כמו כן, במקרים מסוימים של גרימת נזק למתקן חשמל במתכוון, עשויה להתגבש עבירה פלילית מסוג פשע של השחתת מתקן חשמל לפי ס' 53 לחוק משק החשמל, שהעונש המירבי הקבוע בצידה הוא 5 שנות מאסר.
נטילת חשמל, מים או גז – עבירה פלילית מסוג עוון הקבועה בסעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שהעונש המירבי הקבוע בצידה הינו 3 שנות מאסר. העבירה חלה על "מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל, מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם"
ניתוק חשמל בגין חוב צריכה – בהתאם לכללים הקבועים באמת מידה 29א ("ניתוק אספקת חשמל") ספק שירות חיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן שלא שילם את חשבונות החשמל השוטפים על פי המועדים והכללים המפורטים באמת מידה 24 ("מועדי התשלום והליכי הגבייה"). יצוין, כי בפסק הדין שניתן בבג"ץ 4988/19 רוזנצווייג ואח' נ' רשות החשמל ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת) עמד בית המשפט חובת ספק השירות החיוני להקפיד על מתן זכות שימוע לצרכן טרם ביצוע ניתוק מחשמל, בשים לב לכך שחשמל הינו מצרך יסודי ובלתי אפשרי לנהל אורח חיים סביר בלעדיו.
ס'
ספק שירות חיוני – בעל רישיון להולכה או לחלוקה של חשמל, אשר ניתן מכוח הוראות חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996. יצוין, החוק מבחין בין מספק חשמל (ע"ע) לבין ספק שירות חיוני, אשר מחזיק בתשתיות החשמל, מתפעל אותן ואחראי לתקינותן.
ע'
עבודות על חשבון אחרים (עע"א) – פעולות תשתית המבוצעות על ידי חברת החשמל אך ממומנות על ידי גורם מזמין (בדרך כלל לקוח, רשות מקומית או קבלן), כגון: העתקת עמודים, הגדלת חיבור או הטמנת קווים. התעריפים לעבודות על חשבון אחרים נקבעים על ידי רשות החשמל ומעודכנים תקופתית.
עבודת חשמל – בהתאם להוראות חוק החשמל, תשי"ד-1954, עבודת חשמל הינה "התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תוכניות טכניות לביצועה".
עבירות פליליות מתחום דיני החשמל – חוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, מגדירים עבירות שונות, בגינן ניתן להעמיד לדין פלילי. המדובר בין השאר, בעבירות של השחתת מיתקן חשמל (ע"ע), הפרעה לבעל רישיון (ע"ע) ונטילה או צריכה במזיד או במרמה של חשמל (ע"ע).
עקרון חוקיות המינהל – מעקרונות היסוד של המשפט הציבורי בישראל, לפיו רשות שלטונית רשאית לפעול אך ורק אם הוסמכה לכך מפורשות בחוק או על פיו, וכל מה שאינו מותר לה על פי הדין – אסור לה. בפסק הדין בבג"ץ 731/86 מיקרו-דף נ' חברת החשמל (פורסם באתר הרשות השופטת) נקבע כי לנוכח היותר של חברת החשמל גוף דו-מהותי, היא מחויבת לפעול על פי כללי המשפט המנהלי, ועקרון חוקיות המינהל חל עליה. חשיבותו של העיקרון בכך שהוא שומר עלינו, הצרכנים, מפני שרירות לב של הרשויות הציבוריות.
פ'
פגיעה במתקן חשמל – בהתאם להוראות ס' 53 לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, אדם המשחית מתקן חשמל או כל חלק מרשת חשמל, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו, או הפוגע בתחנת כוח שלא כדין – עובר עבירה מסוג פשע שעונשה המירבי הוא 5 שנות מאסר.
פירוט חשבון – בהתאם לאמת מידה 28 ("פירוט חשבון) צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט של כל החשבונות שספק השירות החיוני שלח לו בנוגע לתקופה שאינה עולה על 7 שנים.
פנחס רוטנברג – איש רב פעלים, מנהיג ויזם. חי בשנים 1942-1879. הכינוי שדבק בו היה "הזקן מנהריים". בעזרת עקשנות, התמדה וחזון הקים בשנת 1923 את חברת החשמל לישראל. על שמו קרויה תחנת הכוח רוטנברג באשקלון.
צ'
צריכת חשמל שלא כדין – מכונה גם שימוש בחשמל שלא כדין (שב"ח) ומקרה גניבת חשמל (מג"ח). המדובר בפעולה בלתי חוקית שמטרתה להונות או לרמות את ספק החשמל, למשל על ידי התחברות בלתי חוקית לרשת, שינוי במונה, או כל פעולה אחרת שמטרתה להימנע מתשלום בעד חשמל שנצרך. המדובר בתופעה הגורמת נזק כלכלי משמעותי לחברת החשמל ולציבור כולו. יצוין, כי אדם הצורך חשמל שלא כדין במזיד או במרמה, עובר עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, שעונשה המירבי הוא 3 שנות מאסר. כמו כן, אדם המתחבר לרשת חשמל שלא כדין עובר עבירה לפי ס' 54(3) לחוק משק החשמל, שעונשה המירבי אף הוא 3 שנות מאסר.
צרכן – ס' 2 לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, מגדיר צרכן כמי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון, או מבקש חיבור לרשת החשמל.
ק'
קילוואט שעה (קוט"ש) – יחידת מידה לאנרגיה חשמלית, המציינת את כמות האנרגיה שצורך מכשיר בהספק של 1,000 וואט (1 קילוואט) הפועל במשך שעה אחת. זהו המדד המרכזי שבו חברת החשמל משתמשת לחישוב צריכת החשמל הביתית.
קרינה מרשת החשמל – קרינה הנפלטת מקווי חשמל, שנאים, לוחות חשמל ומכשירי חשמל. בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, ועל מנת לצמצם את הסיכון למחלות שונות, מומלץ לצמצם ככל הניתן את החשיפה לקרינה.
ר'
רישיון לביצוע עבודת חשמל – ס' 6 לחוק החשמל, תשי"ד-1954, קובע כי לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל (ע"ע) אלא אם יש בידו רישיון לביצוע עבודות חשמל מאת מנהל מינהל החשמל ברשות החשמל, המתיר לו לבצע את העבודה מהסוג הרלוונטי. 12 סוגי הרישיונות הקיימים מפורטים בתקנות החשמל (רישיונות), תשמ"ה-1985, והם: חשמלאי עוזר, חשמלאי מעשי, חשמלאי מוסמך, חשמלאי ראשי, חשמלאי טכנאי, חשמלאי הנדסאי, חשמלאי מהנדס, חשמלאי בודק (סוגים 1, 2, ו-3), חשמלאי מסויג (לפי תחום עיסוקו) וחשמלאי שירות (לפי תחום התמחותו).
רשות מעבר – הרשאה משפטית המאפשרת לחברת החשמל להשתמש במקרקעין (פרטיים או ציבוריים) ולהציב בהם מתקני חשמל. הכללים למתן רשות מעבר מפורטים בפרק ה' לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996.
רשות החשמל – גוף ממשלתי הפועל במשרד האנרגיה מכוח חוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, שתפקידו, בין היתר, ליישם את הוראות חוק משק החשמל, להעניק רישיונות, לפקח על מילוי חובותיהם של בעלי הרישיונות ולקבוע את תעריפי החשמל. כן אחראית רשות החשמל על קביעת אמות המידה לטיב ולאיכות השירות שניתן על ידי ספק שירות חיוני.
ש'
שימוע לפני ניתוק – בפסק הדין שניתן בבג"ץ 4988/19 רוזנצווייג ואח' נ' רשות החשמל ואח' (פורסם באתר הרשות השופטת) עמד בית המשפט חובת ספק השירות החיוני להקפיד על מתן זכות שימוע לצרכן טרם ביצוע ניתוק מחשמל, בשים לב לכך שחשמל הינו מצרך יסודי ובלתי אפשרי לנהל אורח חיים סביר בלעדיו.
ת'
תיקון חשבון – ע"ע טעות בחשבון.
תעריף עומס וזמן (תעו"ז) – שיטת תמחור חשמל המשתנה לפי שעות היממה ועונות השנה. מטרתה היא להוזיל את החשמל בשעות שפל בהן הביקוש נמוך ולייקר אותו בשעות העומס, בהן הביקוש גבוה. החיסכון הכספי מתאפשר על ידי העברת הפעלת מכשירים זוללי חשמל (כגון: רכב חשמלי, מכונות כביסה, מחממי מים וכד') לשעות השפל.
תעריף החשמל – המחיר ליחידת אנרגיה בקילוואט שעה (קוט"ש) שנקבע על ידי רשות החשמל עבור צריכה ביתית או עסקית, בצירוף תשלומים קבועים. המחיר משקף את עלויות הייצור, ההולכה והחלוקה. במקרה של מסלול תעו"ז, המחיר משתנה גם לפי מועדי הצריכה.
תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות המידה – בהתאם להוראות אמת מידה 7, ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 1-12.1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת.
