"מרכז חיים" הינו מונח משפטי, אשר עשויות להיות לו משמעויות שונות בהקשרים שונים. בניגוד לאזרחות או תושבות קבע, אשר נקבעות באופן פורמאלי על ידי הרשויות, ואף נרשמות על ידן, קביעת "מרכז חיים" היא עניין פחות פורמאלי, הנקבע על פי נסיבות חייו של האדם הרלוונטי.
הצורך בבדיקת "מרכז חיים" עשוי לעלות במסגרת חוקים שונים, וכתנאי למימוש שלל זכויות וחובות בתחומים כמו מיסוי, בריאות, ביטוח לאומי ומרשם אוכלוסין. לעתים, הגדרת התושבות לעניין מסוים אינה מפורטת די הצורך בחוק עצמו ונתונה לשיקול דעת הרשות ולהכרעות של בתי המשפט.
בנהלים רבים של רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "הרשות"), עולה הדרישה כי המבקש יוכיח שמרכז חייו הינו בישראל. חשוב לציין, כי אף אם המבקש מחזיק בפועל באשרה המאפשרת ישיבתו בישראל, כגון: תעודת תושב קבע, עשוי להתעורר הצורך להוכיח כי מרכז חייו בפועל הינו בישראל.
במאמר זה, נסביר את השיטה לבדיקה וקביעה של מרכז החיים ע"י רשות האוכלוסין וההגירה – בישראל, בחו"ל או באזור יהודה ושומרון, כפי שהיא משתקפת מנוהל מס' 1.13.0001, אשר עודכן לאחרונה ביום 01.07.2020. המדובר בנוהל "רוחבי", המשפיע על פרשנות המונח "מרכז חיים" בכל נהלי רשות האוכלוסין וההגירה.
הליך הבדיקה
ברוב המקרים, מסתמכים פקידי הרשות על בדיקת רישומי הכניסות והיציאות מישראל וממנה, הקיימים במערכת הממוחשבת. אם עולה אפשרות סבירה, כי המבקש מתגורר בשטחי אזור יהודה ושומרון או ברצועת עזה, מבוצעת גם בדיקת רישומים במעברים הרלוונטיים, אף אם כתובתו הרשומה של המבקש היא בישראל.
אם עולה חשד, כי המבקש אינו שוהה רוב הזמן בארץ, עשויים גורמי הרשות לבקש, ראיות ומסמכים הרלוונטיים לקביעת מרכז החיים של הפונה. יש לשים לב לכך, שבמקרה כזה, יש להמציא את המסמכים תוך 45 ימים, שאם לא כן, עלולה הבקשה כולה להיסגר, ויראו אותה כמבוטלת.
בין המסמכים אותם עשויה הרשות לבקש:
- חוזה רכישה או שכירות של דירה – ההנחיה היא לבדוק בהקפדה את פרטי החוזה, אישורי הבעלות על הנכס, פרטי המוכר או המשכיר, לרבות מספרי זהותם וכתובתם, בדיקת מען הנכס, סבירותן של הוצאות רכישתו או שכירתו, אופן התשלום, זהות המשלם, התאמת הנכס לגודל המשפחה ובדיקה האם יש עוד מתגוררים בנכס. במידת הצורך, ייצרו פקידי הרשות קשר עם המשכיר לשם אימות המידע. כמו כן, במקרים בהם לא ניתן להמציא חוזה או שעולה חשש כי המבקשים אינם באמת מתגוררים בדירה, עשויים גורמי הרשות לדרוש חתימה על תצהיר.
- אישור מהעירייה או המועצה המקומית – על האישור להעיד כי המבקש מתגורר בתחומי היישוב, ועליו לכלול, בין השאר, את תאריך תחילת המגורים.
- חשבונות הדירה – מתבצעת בדיקת כלל הפרטים בחשבונות החשמל, המים, הארנונה, הטלפון והגז של הדירה, לרבות התאמת הכתובת, הגורם המשלם, רציפות החשבונות וסבירות הצריכה ביחס לגודל המשפחה. במקרים בהם דמי השכירות כוללים בתוכם חשבונות, עשוי להידרש מכתב מהמשכיר, המאשר זאת.
- אישורים על כיסוי רפואי – בדיקה, כי אישור החברות בקופת החולים, או האישור בדבר קיומו של ביטוח רפואי, חתומים כנדרש וכוללים תאריך תחילת החברות של כל בני המשפחה, ופנקסי חיסונים ככל שישנם. כמו כן, מבוצעת בדיקה כי הסניף בו מטופל המבקש ובני משפחתו תואם גיאוגרפית את מקום המגורים.
- קבלת שירותים ממוסדות ממשלתיים – בדיקת אישורים רשמיים על שירותים שניתנו למבקש, כדוגמת: קצבאות ביטוח לאומי, משרד השיכון, דרגה ממשרד הכלכלה, רישיון נהיגה, רישיון רכב וכדומה. על האישורים לכלול את תאריך תחילת קבלת השירות, הכתובת העדכנית והמשכיותו. במידת הצורך, ניתן לאמת את הנתונים אל מול המוסד מעניק השירות. אם מתקבל מידע מהמוסדות כי הנבדק אינו מתגורר בישראל, יש לקבל פרוטוקול חקירה מלא, ובמידת הצורך להזמין את המבקש לראיון במשרדי הרשות ולדרוש את התייחסותו לממצאים שהתקבלו מהמוסדות.
- אישורי לימודים – המדובר באישורים ותעודות מהמוסדות החינוכיים בהם לומדים ילדי המבקש, ככל שישנם. בין השאר, נבדק האם המוסד ממוקם בקרבה גיאוגרפית הגיונית וסבירה, תאימות שמות הילדים וזהותם וחתימה גורם מוסמך על האישור, כנדרש. במקרה של חשד, כי האישור כוזב, מתבצעת פנייה למשרד החינוך.
- אישור ממקומות העבודה ותלושי שכר – מתבצע וידוא, כי האישורים אכן מתייחסים למבקשים, כי יש מידע על תאריך תחילת ההעסקה, כי קיים מרחק גיאוגרפי סביר בין מקום המגורים ומקום העבודה וכי כלל הפרטים תואמים את אלו שהמבקש טען להם. במידת הצורך, מתבצעות פניות למעסיק ולרשויות כמו הביטוח הלאומי, רשות האכיפה והגבייה ומס הכנסה.
- אישור על ניהול חשבונות בנק ותנועות עו"ש – הבדיקה כוללת בחינה, האם הנתונים המופיעים בתדפיסי הבנק תואמים את מכלול הנתונים הנטענים על ידי המבקש. כן נבדק האם המען של סניף הבנק תואם גיאוגרפית לכתובת המגורים או העבודה של המבקש, והאם קיים תיעוד לתשלומי החיובים עליהם הצהיר המבקש, לרבות שכר דירה, מים, חשמל, ארנונה וכד'.
- מסמכי נסיעה – בדיקת כלל מסמכי הנסיעה הקיימים ברשות המבקש, כולל מסמכים זרים ומסמכים של הרשות הפלסטינית, ככל שישנם.
- זיקה לאזור יהודה ושומרון ולרצועת עזה – במקרה בו מדובר במבקש עם זיקה לאזור יהודה ושומרון או לרצועת עזה (כגון: בבקשה לאיחוד משפחות), מתבצעת בדיקה של כלל הרשומות אל מול גורמי המנהל האזרחי בבית אל או מת"ק ארז, לפי העניין.
קיום ריאיון אישי וקבלת החלטה
לאחר המצאת כלל המסמכים הנדרשים, ייערך למבקש ריאיון מעמיק אודות מרכז חייו, ובמידת הצורך לעמתו עם מקרים בהם אין תאימות בין דבריו לבין האמור במסמכים שהוגשו. בחלק מהמקרים, יידרש המבקש להשלים ראיות נוספות בכתב.
בתום בחינת מכלול הראיות, ובשים לב להתרשמות פקיד הרשות, תתקבל ההכרעה היכן מרכז חייו של המבקש. בהתאם להכרעה זו, תתקבל החלטה על המשך הטיפול בבקשה העיקרית.
סיכום
הכרעת גורמי רשות האוכלוסין וההגירה בשאלה היכן נמצא מרכז חייו של אדם, עשויה להיות גורלית ולהכריע את הכף בבקשות מסוגים שונים, לרוב כאלו הקשורות לקבלת מעמד בישראל.
תהליך הבדיקה כולל בחינה מדוקדקת של מסמכים רבים, שעל המבקש להמציא, כמו גם התרשמות בלתי אמצעית מהמבקש במהלך ריאיון הנערך עמו.
לאור האמור, קיימת חשיבות בבדיקה מסודרת של כלל המסמכים טרם הגשתם ע"י עורך דין מקצועי העוסק בתחום האוכלוסין וההגירה. גם בהמשך הדרך, טרם ההגעה לריאיון, יש חשיבות מכרעת לביצוע הכנה יסודית ולליווי על ידי עורך הדין.
אם במהלך הטיפול בבקשתכם לרשות האוכלוסין וההגירה נדרשתם להוכיח מרכז חיים, נשמח לעמוד לשירותכם באמצעות "צור קשר".
מחלקה: דיני אוכלוסין והגירה
תצלומי אילוסטרציה Pexels.com:
pexels-kelly-2950003, pexels-ketut-subiyanto-4246264
