אנשים רבים המגישים בקשות לרשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "הרשות"), נדרשים להתייצב לראיון במשרדי הרשות.
שלב הראיון מהווה שלב קריטי בתהליך הטיפול בבקשה, ובמהלכו פועלים עובדי הרשות לבירור העובדות והנתונים שהוצגו בבקשת הפונים. השימוש העיקרי בכלי נעשה במסגרת הליך מדורג להסדרת מעמדם של בני זוג זרים, כחלק מבדיקת כנות הקשר בין בני הזוג. יחד עם זאת, הצורך בראיון עשוי להתעורר גם בבקשות מסוגים אחרים.
בדומה לתהליך בחינת מרכז חיים, עליו הרחבנו במאמר קודם, גם בנוגע לאופן עריכתם של ראיונות קיים ברשות האוכלוסין וההגירה "נוהל רוחבי" הקרוי "נוהל עריכת ראיונות" (מס' נוהל: 5.10013), שעודכן לאחרונה ביום 31.08.2016 (להלן: "הנוהל").
במאמר זה, נפרט את עיקרי הכללים לעריכת ראיונות, כפי שהם משתקפים מהנוהל. כמו כן, נתייחס להיבטים חשובים בתהליך הראיון וההכנה אליו, בשים לב לפרקטיקה שהתגבשה בנושא לאורך השנים ולפסיקות בתי המשפט.
רקע כללי
כפי שנכתב כבר בפתיח לנוהל, הראיון הינו אחד מ"כלי העבודה" הקיימים בידי עובדי הרשות, לבירור העובדות, הנתונים והטענות המוצגים בעת הגשת בקשה כלשהי.
במקרה של בקשת אשרה ורישיון שהייה הטעונים ריאיון על פי נהלי הרשות (לרבות בקשה לחידוש אשרה קיימת), חשוב לפנות ולתאם מועד ראיון מבעוד מועד, כ-3 חודשים טרם תום תוקף הרישיון, בנוסף להגשת הבקשה עצמה.
הזימון לראיון ייעשה תמיד בכתב, והראיון יתקיים במשרדי הרשות בלבד, במקום ובתנאים שיבטיחו, במידת האפשר, שמירה מרבית על פרטיות המרואיין.
הראיון ייערך בשפה אותה דובר ומבין המרואיין. אם אין בנמצא מראיין הדובר את השפה, יתורגם הראיון על ידי מתורגמן מטעם הרשות.
מתכונת הראיון היא שיחה אישית בין המראיין למרואיין, באמצעות שאלות ותשובות. במהלך הראיון רשאי המרואיין, במידת הצורך, להגיש מסמכים התומכים בטענותיו.
הנוכחים בריאיון
הראיונות ייערכו על ידי עובדי הרשות בלבד ובנוכחות המרואיין. אם מדובר בבני זוג, ייתכן כי חלקים מהריאיון יתקיימו בנפרד, כאשר כל אחד מבני הזוג נשאל שאלות על בן הזוג השני.
למרואיין רשאי להצטרף מלווה על פי בחירתו, כאשר המלווה יכול להיות עורך דינו. על פי הנוהל, נאסר על המלווה להתערב במהלך הריאיון.
מהלך הראיון
מטרת הראיון המרכזית היא, כאמור, להתחקות אחר אמיתות העובדות הנטענות בבקשה. עת מדובר בראיון הנערך לבני זוג, מושם דגש רב על שאלות שמטרתן לבחון את כנות הקשר ביניהם, כאשר נקודת המוצא היא, שבאחוז גבוה מהמקרים מדובר בקשר פיקטיבי שמטרתו היא הקניית מעמד בישראל לאזרח הזר. חשדם של עובדי הרשות עשוי להתגבר, כאשר מדובר בידועים בציבור, בבני זוג עם הפרש גילים גבוה, בבני זוג מאותו מין וכאשר בן הזוג הזר מגיע ממדינה שאזרחיה נוטים להשתקע בארץ בהיקפים חריגים. במקרים רבים, אין מדובר בראיון בודד אלא בסדרת ראיונות הנערכת בשלבים שונים של ההליך המדורג.
הטכניקה בה משתמשים המראיינים לשם בחינת כנות הקשר, היא מציאת סתירות בתשובות שנותנים בני הזוג לשאלות זהות בנושאים כמו אופן ההיכרות, משק הבית והחיים המשותפים, עניינים כלכליים, חברתיים ומשפחתיים. מדובר בשאלות מרובות הנוגעות לנושאים טריוויאליים ויומיומיים. ההנחה היא, שאם בני הזוג אכן מקיימים קשר זוגי כן ואמיתי, הם ידעו לענות תשובות דומות ותואמות לכל השאלות, ללא קשיים מיוחדים.
כך לדוגמה, נשאלות כדבר שבשגרה שאלות על המועד ונסיבות ההיכרות, תקופת הדייטים שקדמה למיסוד הקשר, אירוע החתונה, תיאור מקום המגורים (באיזו קומה הדירה? כמה חדרי שירותים יש? האם יש מדיח כלים במטבח? מה גודל הטלוויזיה בסלון?), טיולים ואירועים משותפים, שמות קרובי משפחה ומפגשים שנערכו עמם, מקומות עבודה, ועוד. חלק מהשאלות עשויות להיות שאלות חודרניות או שאלות הפוגעות בפרטיות, כמו שאלות על טיב הקשר הזוגי והעדפות בנושאים שונים (מאכלים אהובים, תוכניות טלוויזיה ואפילו הרגלי השינה המשותפים).
מרואיינים רבים רואים את הראיון כחוויה מלחיצה ועלולים בהיסח הדעת להשיב תשובות לא מדויקות או תשובות שהם אינם בטוחים בהן. תשובות כאמור עלולות לאחר מכן להיתפס כ"סתירות" ולהכשיל את הבקשה כולה. לכן, במקרים בהם לא בטוחים או לא זוכרים את התשובה לשאלה מסוימת עדיף לציין זאת בפני המראיין ולא "לשלוף" תשובה שאינה מדויקת או שלא בטוחים בה.
תיעוד הראיון
בהתאם לנוהל, מחויב המראיין לנהל פרוטוקול המתעד את הנאמר בראיון ואת שאר ההתרחשויות בו, על גבי טופס ייעודי עליו נדרש לחתום גם המרואיין. הפרוטוקול יימסר למרואיין על פי בקשתו, רק לאחר קבלת ההחלטה הסופית בבקשה, וזאת בהשמטת תרשומות ומסקנות פנימיות.
תיעוד מלא ומדויק של הנאמר בראיון הינו קריטי, בהתחשב בכך שבקשות רבות מסורבות בשל פרשנות פקידי הרשות למה שנטען כ"סתירות", ובהתבסס על הרשום בפרוטוקול. העדר פרוטוקול מלא ומדויק, אף מקשה על תקיפת ההחלטות במסגרת הליכי הערעור.
לאחרונה, הובעה ביקורת חריפה כנגד פרקטיקת התיעוד ע"י כב' השופטת מיכל אגמון-גונן, במסגרת פסק הדין בעמ"נ 39323-01-21 ד' ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה. מפאת חשיבות הדברים, הם יובאו להלן:
"…אפתח ואדגיש כי יש חשיבות לאופן סיכום הראיון. ראשית, הראיונות כתובים בכתב יד, שפעמים קשה להבינו, וכך לעתים יש קושי לעמוד על דברי המערערים. שנית, העמודים לא ממוספרים, וקשה למצוא לאיזה חלק בראיון מפנה הרשות בבקשתה. שלישית, המערערת טענה כי ביקשו להחתים אותה על פרוטוקול כתוב בשפה העברית, שעה שאינה דוברת שפה זו.
לאור טענות המערערים באשר לשאלות שנשאלו בראיון הראשון, ולטענתם לא נרשמו, ולאור הפערים בין הפרוטוקול שנערך על ידי המראיינת מטעם הרשות (להלן: פרוטוקול הרשות), לבין התמלול של הריאיון שערכה ב"כ המערערים בראיון השני בזמן אמת, אני סבורה כי ראוי להקליט את הראיונות (בדומה לראיונות המקלט), שאז לא ניתן יהיה להעלות כל טענה בהקשר זה. אמנם, עומדת לרשות חזקת התקינות המנהלית, אך במקרה זה, התמלול שערכה ב"כ המערערים מעלה שגם אם בתום לב, ישנם פערים משמעותיים בין התמלולים כאשר מפרוטוקול הרשות נשמטו פרטים חשובים, המבהירים חלק מהסתירות, ונותנים פרשנות שונה לדברי המערערים, דווקא כזו המעידה על כנות הקשר…"
הנה כי כן, מדובר בדוגמה מאלפת, למקרה בו תיעוד לקוי וחסר הוביל למסקנה שגויה ולדחיית הבקשה. למרבה המזל, ההחלטה התהפכה בערעור הודות להסכמת בית המשפט לקבל תרשומת שנערכה על ידי עורכת הדין שליוותה את המרואיין. על אף המלצת ביהמ"ש, ככל הידוע לנו, טעם ניתנה הנחייה על הקלדת הפרוטוקולים, ולא כל שכן על הקלטת הראיונות.
סיכום
הראיונות הנערכים בלשכות רשות האוכלוסין מהווים שלב מכריע בבחינתן של בקשות, לרוב בקשות לקבלת מעמד בישראל.
נקודת המוצא היא, שבני זוג המנהלים קשר אמיתי וכן, יעברו את הריאיון בהצלחה. יחד עם זאת, לאור אופיים של הראיונות, פרקטיקת התיעוד הבעייתית והעובדה שאנשים רבים אינם מורגלים לעבור חקירות צולבות ומלחיצות – מומלץ מאוד לבצע הכנה מקצועית ויסודית, עם עורך דין הבקיא בתחום דיני האוכלוסין וההגירה, שיתרגל עמם את המענה לשאלות נפוצות ואף ילווה אותם לראיון עצמו.
אם אתם מצויים בעיצומו של "הליך מדורג" או אם זומנתם לריאיון, הנכם מוזמנים לפנות אלינו באמצעות "צור קשר".
מחלקה: דיני אוכלוסין והגירה
צילום אילוסטרציה: Sora Shimazaki , pexels.com
