"…ואז ברגע אחד, המתגייסים הטריים חוצים גדר,
עוברים שער, עולים לאוטובוס
ועוברים מידי הוריהם לידיו של צבא ההגנה לישראל.
ברגע הזה, נעמדתי בקו הגדר,
מימיני ראיתי אמא מתרגשת, מתפללת, דומעת,
הנפרדת לשלום מבנה שמתחיל מסע שירות כלוחם בגבעתי.
משמאלי, מפקד המקבל את בנה ומצטרף לקבוצת מתגייסים טריים.
ניגשתי אליה, היא הייתה חנוקה מדמעות,
שיתפה בתחושות הגאווה והחששות שמציפים אותה.
והוסיפה: "אני סומכת עליכם".
בעבורי זה היה רגע מכונן.
אנו בצה"ל יודעים כי הרגע הזה מקפל בתוכו אחריות עצומה.
הנער או הנערה עוברים לאחריותנו,
ולנו יש אחריות וחובה מוסרית כלפי החיילים הצעירים וכלפי הוריהם שמעבירים לידינו את היקר מכל.
ברגע הייחודי הזה, נחתם בין ההורים לביננו חוזה לא כתוב,
חוזה המבוסס על אמון שנפעל להיות ראויים לו,
ועל פיו נאהב ונדאג לילדיהם החיילים,
נסכן אותם רק נוכח פני האויב
ונעשה הכול אבל הכול להחזירם הביתה בשלום…"
(קטע מנאום ראש אכ"א, האלוף יניב עשור. פורסם באתר צה"ל ביום 23.2.22. להלן קישור לנאום המלא).
כמי ששירת שנים ארוכות כקצין וכמפקד בצה"ל (וממשיך גם היום לשרת במילואים), הזדהיתי מאוד עם דבריו המרגשים של ראש אכ"א, שחלקם צוטט לעיל. החוזה הבלתי כתוב בין צה"ל לחייליו והוריהם אכן מהווה את תמצית מהותו של צה"ל, כצבא העם. לכן, כל מי שצה"ל ומדינת ישראל יקרים לליבו, צריך לשאוף לשמרו.
למרבה הצער – ובאופן פרדוקסלי – מימוש החוזה אינו עניין נגיש ופשוט כאשר מדובר בחיילים בודדים שהוריהם מתגוררים בחו"ל, אך אינם יכולים להצטרף אליהם בשל אי היותם זכאי עלייה לפי חוק השבות.
מדובר בקבוצת החיילים המוחלשת ביותר, שבהעדר בני משפחה לצדם זקוקים יותר מכל לתמיכת רשויות הצבא והמדינה. עצם השירות הצבאי מהווה בעבורם "כרטיס כניסה" להוויה הישראלית, אך בסופו של דבר הם נותרים חסרי אונים כתוצאה מהתמודדות עם בירוקרטיה סבוכה וקשה בדרך להסדרת מעמדם של הוריהם – אשר הפקידו בידי צה"ל את היקר להם מכל.
מתן מעמד להורי חיילים – רקע
עד לפני כשני עשורים, לא היה הליך סדור למתן מעמד להורי חיילים בודדים. ביום 03.11.2002 התקבלה החלטת ממשלה מס' 2660, אשר קבעה לראשונה את העיקרון, שעל-פי בקשת חייל בודד, רשאי הורה אחד של החייל לשהות בישראל כתושב ארעי בתקופת השירות הסדיר של החייל, וכל עוד הוא משרת. עוד קבעה ההחלטה, כי בהתקיים תנאים מסוימים, אם השלים החייל את השירות הסדיר, רשאי ההורה להמשיך לשהות בארץ ארבע שנים כתושב ארעי, שבסיומם יהיה רשאי לבקש לשדרג את מעמדו למעמד של תושב קבע. כמו כן, במלאת חמש שנים לשהותו של ההורה בארץ, יהיה ההורה רשאי להגיש בקשת התאזרחות.
הביקורת המרכזית כנגד החלטת ממשלה 2660, הייתה כי היא מאפשרת הענקת מעמד להורה אחד בלבד, דבר העלול במקרים מסוימים להפריד בין בני המשפחה ולהעמיד את החייל הבודד בדילמה קשה: לבחור מי יהיה ההורה שישהה בארץ לצדו.
ביום 29.04.2004 התקבלה החלטת ממשלה נוספת, מספר 1830, המתקנת את ההחלטה הקודמת ומאפשרת מתן מעמד לשני הוריו של החייל. עוד נקבעה תקופת מעבר של שלוש שנים, במהלכה גם חיילים שהשתחררו משנת 2000 ואילך ולא הגישו בקשה בזמן שירותם, יוכלו לעשות כן.
העקרונות דלעיל אמנם עוגנו בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, אך התהליך הבירוקרטי שנדרש מהחיילים והוריהם הפך עם השנים לארוך, סבוך ומורכב מאוד מבחינה בירוקרטית. וכך, מעת לעת עודכן הנוהל והוחמרו התנאים הכלולים בו. הדבר הגיע לשיא בשנת 2021, עת הוחמר הנוהל ללא הודעה מוקדמת ובוטלה אפשרותם של החיילים הבודדים להגיש את הבקשות בסמוך לאחר השחרור מצה"ל. בסופו של דבר, בעקבות מאבק ציבורי שהובל על ידי ח"כ אלכס קושניר וגורמים נוספים, חזרה בה רשות האוכלוסין מהחלטה זו והתחייבה לתקן את הנוהל.
הנוהל החדש שנכנס לתוקפו ביום 01.07.2022
ביום 22.05.22, פורסם נוהל מס' 5.2.0036 של רשות האוכלוסין, שכותרתו "מתן מעמד להורים לחייל/ים", אשר נכנס לתוקפו ביום 01.07.2022 (להלן: "הנוהל החדש").
הנוהל החדש מעגן בין היתר, את אפשרות החייל ("המזמין") להגיש בקשה גם לאחר מועד סיום שירותו הסדיר בהתאם לתקופה אותה שירת בפועל ועד לתקופה מרבית של 64 חודשים ממועד גיוסו. כך למשל, אם חייל שירת 18 חודשים, תתאפשר הגשת הבקשה עד תום 18 חודשים מיום שחרורו; אם שירת 24 חודשים, יוכל להגיש בקשה עד תום 24 חודשים משחרורו, וכן הלאה.
בנוהל החדש נקבעו מגבלות שונות, בין השאר לאור ריבוי מקרים של הגשת בקשות בעניינם של הורים ("המוזמנים") השוהים בארץ מכוח הליכים אחרים, וכן הגשת בקשות-המשך על ידי קרובי משפחה נוספים פרט להורים.
לשם עמידה בתנאי הנוהל, יש לעמוד בשורה ארוכה של תנאים ודרישות, הכוללת בין השאר:
- חובת נוכחות אישית של החייל בלשכת מנהל האוכלוסין.
- מילוי טופס בקשה נפרד לכל מוזמן.
- הצגת דרכון זר של המוזמן, שיהא בתוקף חצי שנה לפחות מעבר לתוקף רישיון הישיבה שיינתן.
- תמונה חזותית ועדכנית של המוזמן.
- הצגת תעודת זהות של המזמין.
- הצגת תעודת לידה מקורית או מאומתת של המוזמן.
- הצגת תעודת לידה של המזמין ותעודות נוספות מקוריות, מאומתות ומתורגמות המעידות על הקשר המשפחתי בין המזמין למוזמן.
- תעודות ציבוריות המעידות על שינוי שם (פרטי/משפחה) של המוזמן, ככל שבוצע.
- תעודה ציבורית עדכנית ממדינתו של המוזמן המעידה על מצבו האישי.
- מסמך רשמי ממדינת המוצא, המעיד על העדר עבר פלילי ("תעודת יושר").
- אישור על שירותו הסדיר בצה"ל של המזמין.
- תצהיר של המוזמן בפני קונסול ישראל בחו"ל, לפיו הוא מודע ומסכים לכך שלא יינתן מעמד לבני משפחה נוספים, בעקבות קבלת המעמד בארץ.
- הגשת חוות דעת של לשכת הקשר "נתיב" (כאשר מדובר במוזמנים המגיעים ממדינות חבר העמים לשעבר).
- הצגת כל מסמך נוסף שיידרש, על פי שיקול דעת לשכת האוכלוסין, או נציגות ישראל בחו"ל, בהתאם לנסיבות המקרה.
- תשלום אגרה.
הליך הטיפול כולל בדיקות שונות הנערכות בלשכת האוכלוסין, ביחס למזמין ולמוזמן. בין השאר, נבדק שהחייל אכן השלים תקופת שירות של 12 חודשים לפחות מתוך תקופת השירות וכי נקרא לשרת לתקופה של 18 חודשים לפחות. כן בודקים את קיומן של בקשות קודמות הנוגעות למוזמן, כניסות לישראל וסירובי כניסה, שהייה בישראל שלא כדין ובדיקה ביטחונית (אם מדובר במוזמן מ"מדינת אבחון", כהגדרתה בנוהל).
אם הוחלט לאשר את הבקשה, יונפק בשלב הראשון רישיון ישיבה זמני ("ב/2") לתקופה של עד 3 חודשים. עם הגעת המוזמן לארץ, יש להגיש בקשה לקבלת מעמד תושב ארעי ("א/5") לתקופה של שנה, אותה ניתן להאריך לתקופה מצטברת של 4 שנים, בכפוף להוכחת קיומו של מרכז חיים בארץ ועמידה בתנאים נוספים, כמפורט בנוהל. לאחר 4 שנים במעמד של תושב ארעי, יקבל ההורה מעמד של תושבי קבע, בכפוף להגשת בקשה מתאימה. כעבור שנה נוספת, ובכפוף לעמידה בקריטריונים, יוכל להגיש בקשת התאזרחות.
גם לאחר תיקון הנוהל, חיילים רבים עשויים להיתקל בקשיים לא מבוטלים מול רשות האוכלוסין, אשר בוחנת את הבקשות בדקדקנות רבה ועשויה לסרבן מטעמים כמו מחסור במסמכים או אי עמידה לכאורה בקריטריונים כאלה ואחרים. קשיים נוספים עשויים לנבוע מדרישותיו המחמירות של הנוהל בעניינים מסוימים, כגון: הדרישה שההורה המוזמן יהיה הורה ביולוגי בלבד – דבר המדיר מגדרי הנוהל חיילים בודדים אשר עברו בילדותם הליך של אימוץ.
יש לזכור, כי גם במקרה של סירוב בקשה, אין הדבר מהווה סוף פסוק וניתן למצות את הליכי הערעור הקבועים בנוהל ובחוק: בשלב ראשון ניתן להגיש "ערר פנימי" לגורמי רשות האוכלוסין, לאחר מכן ניתן לפנות לבית הדין לעררים ובהמשך אף לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
לסיכום, תהליך הסדרת מעמדם בישראל של הורי חיילים בודדים הינו ארוך ומורכב ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין ותיק ומנוסה, הבקיא בדיני אוכלוסין והגירה. לקבלת ליווי מקצועי בנושא, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו באמצעות "צור קשר".
מחלקה: דיני אוכלוסין והגירה; זכויות חיילים
צילום אילוסטרציה: Depositphotos
