הורים משמשים כאפוטרופוסים "טבעיים" לילדיהם, מרגע לידתם ועד הפיכתם לבגירים. אפוטרופסות ההורים כוללת בצידה את החובה לדאוג לילדיהם ולספק את צרכיהם; היא קבועה בחוק ואינה דורשת כתב מינוי או התערבות בימ"ש, עד הגיעם לגיל 18.
קיימים מקרים, בהם יזדקקו ילדינו להמשך תמיכתם של הוריהם אף לאחר גיל 18, הפעם בהתערבות בימ"ש, בשל מוגבלות המונעת מהם לדאוג לעצמם, ולנהל את חייהם באופן עצמאי. במקרים אלה, נוהגים בתי המשפט ככלל למנות את הוריהם הטבעיים כאפוטרופוסים עליהם, בנושאים ובאופן כפי שיורה בימ"ש.
כהורים, האם שאלנו את עצמנו מי יטפל בילדינו, בין הקטינים ובין אלה שמונינו לדאוג להם ע"י בימ"ש אחרי גיל 18, אם חלילה נאבד את כשירותנו הקוגניטיבית (למשל, בעקבות תאונה או מחלה), ולא נוכל עוד למלא את חובתנו כלפיהם?
בעבר, הדרך היחידה לדאוג לצרכיהם של ילדים שהוריהם חדלו לתפקד, הייתה למנות להם אפוטרופוס מחליף בהוראת בית המשפט. הליך זה לווה בקשיים בירוקרטיים רבים, ובסופו של יום הטיל בימ"ש על האפוטרופוס המחליף שמונה, שלל חובות, אשר הכבידו בעיקר על אורחות חייו ורווחתו של הילד. קשיים גדולים אף יותר חוו ילדים למשפחות מסוכסכות, שלא יכלו להציג בפני בימ"ש פתרון מוסכם, פשוט ואיכותי לנושא זהות האפוטרופוס שימונה ואופן פעילותו. פתרונות מאולצים לעולם מכבידים על המתדיינים וכלל הנוגעים בדבר: לא בכדי אומר המשפט המקובל בעניין הכרעות משפטיות מורכבות כאלה, כי "Hard cases make bad law".
החל מחודש מאי 2017, ועם כניסתו לתוקף של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, השתנה המצב המשפטי בעניין זה לחלוטין. כיום, החוק מאפשר להורהו של קטין או בגיר, שהורהו משמש לו כאפוטרופוס, לערוך מסמך הקרוי "מסמך הבעת רצון", אשר הינו מסמך משפטי רשמי המאפשר להורה, בעודו כשיר ובריא, לתת הנחיות למקרה בו לא יוכל עוד לתפקד כאפוטרופוס על ילדו.
במסגרת המסמך, אנו רשאים כאפוטרופוסים לציין את שמו של האדם שאנו מבקשים שיתמנה כאפוטרופוס מחליף במקומנו, וגם לפרט ולהנחות כיצד יפעל ויטפל באותו ילד. כמובן, על האפוטרופוס המחליף להיות אדם מתאים וזמין, אשר אנו סומכים עליו, המסוגל לעמוד במשימה החשובה שקיבל על עצמו, ונתן את הסכמתו למינוי.
בתי המשפט מצידם, יתנו עדיפות למינוי אפוטרופוס מחליף בהתאם למסמך הבעת הרצון שערכנו, וינחו את האפוטרופוס המחליף לפעול לפי ההנחיות שניסחנו. זאת כמובן, בתנאי שביהמ"ש מצא, כי הדבר הוא לטובת הילד לו ממנים אפוטרופוס. עוד יצוין, כי כאשר מדובר במינוי אפוטרופוס לבגיר, ישמע בית המשפט, בטרם קבלת החלטה בעניינו, גם את האדם עצמו שממנים לו אפוטרופוס.
חשוב לערוך מסמך "הבעת רצון" בעודנו בריאים, בשיא כשירותנו ואיתנותנו הגופנית והנפשית, על מנת שבית המשפט ייעתר בנקל לבקשותינו.
מי רשאי לערוך מסמך הבעת רצון?
רשאי לערוך "מסמך הבעת רצון", כל אדם בגיר שהוא קרובו של האדם שהוא משמש לו אפוטרופוס. היינו, אפוטרופוס "טבעי", אפוטרופוס במינוי בימ"ש או "אפוטרופוס למעשה" ללא מינוי בימ"ש.
בפני מי יש לערוך את המסמך?
יש לחתום על מסמך בפני עורך-דין שהוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי. לאחר חתימת המסמך, עורך הדין יפקיד את המסמך באופן מקוון במערכת ייעודית המנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי. כך נבטיח שמסמך הבעת הרצון יוגש ויוצג לביהמ"ש, אם וכאשר יהיה צורך למנות תחתינו אפוטרופוס מחליף.
מה ההבדל בין מסמך הבעת רצון לצוואה?
מסמך "הבעת רצון" מיועד למקרה בו האפוטרופוס עדיין בחיים, אך איבד את כשירותו ואינו יכול עוד למלא את תפקידו, ואילו צוואה, ניתנת לקיום רק לאחר מותו של אדם. יודגש, כי מסמכים אלה אינם באים האחד במקום השני, ולפיכך רצוי ואף מומלץ לעגן את חובתנו ואחריותנו כלפי ילדינו, באמצעות מסמך הבעת רצון שתוקפו בחיינו מחד גיסא, וצוואה שתוקפה אחרי לכתנו מאידך גיסא. ויובהר כי תחולת מסמך הבעת רצון היא במשך חיי בעל המסמך, אך בפטירתו הוא פוקע. בנוסף, לשם קיום בקשת אפוטרופוס למינוי אפוטרופוס מחליף לאחר פטירתו, שזהותו מוצעת מראש – דרושה הוראה בצוואה. כמו כן, תיקון 18 אינו מונע את האפשרות להורה לבקש בצוואתו למנות אפוטרופוס מחליף ואף מנהל עיזבון שאינו ההורה השני.
באיזה גיל מומלץ לחתום על מסמך "הבעת רצון"?
כידוע, לאיבוד כשירות אין תאריך ואין גיל. אנו עלולים להיקלע למצב של אבדן כשירות קוגניטיבית, זמני או קבוע, בכל רגע וללא התרעה מוקדמת. לכן, אם אנו משמשים אפוטרופוסים על ילדינו התלויים בנו, מומלץ כי נפעל מבעוד מועד לעריכת מסמך "הבעת רצון" כל עוד אנו כשירים לנסח את רצוננו החופשי.
הילד שלי אינו מוגדר כבעל צרכים מיוחדים. האם מומלץ לחתום על מסמך "הבעת רצון"?
החתימה על המסמך מומלצת לכל הורה. היא תבטיח, כי אם הורה יאבד את כשירותו ולא יוכל לדאוג לילד – הנחיותיו לטיפול בו, אותן כתב בזמן שהייה כשיר, תעמודנה לנגד עיני בית המשפט ותילקחנה בחשבון. החתימה על המסמך מומלצת ביתר שאת במצבים מורכבים, כגון: ילדים עם צרכים מיוחדים שצפוי כי יזדקקו להמשך תמיכה גם לאחר גיל 18, ילדים להורים יחידנים וילדים למשפחות מקהילת הלהט"ב (בפרט במקרים בהם מעמדו של ההורה הלא-ביולוגי, טרם הוסדר מול הרשויות).
מחלקה: ייפוי כוח מתמשך
תצלום אילוסטרציה: Pexels Nataliya, Vaitkevich
