לאזרחים ישראלים רבים יש הורים החיים בחו"ל, אשר מסיבות שונות אינם יכולים לעלות ארצה מכוח חוק השבות. קושי הומניטרי מיוחד נוצר במקרים, בהם ההורה הנותר בחו"ל חי בבדידות, משום שאין לו ילדים נוספים או בן/בת זוג.
במקרים מעין אלו, מעוניינים הבן או הבת המתגוררים בישראל, כי הוריהם יעברו לחיות עמם בארץ. שהיית ההורים בארץ לאורך זמן מכוח אשרת תייר רגילה אינה מעשית, משום שהאשרה מוגבלת בזמן ואינה נותנת מענה למגוון צרכי חיים בסיסיים, בראשם הצורך בביטוח רפואי. לפיכך, "דרך המלך" היא להסדיר את מעמדם בהתאם ל"נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי" של רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "הנוהל").
בהתאם להוראות הנוהל, ניתן להגיש בקשת מעמד מכוחו לאב של אזרח ישראלי שגילו 64 ומעלה ולאם של אזרח ישראלי שגילה 62 ומעלה (להלן: "המוזמן/ת").
הסדרת המעמד בהתאם לנוהל הינה תהליך ארוך ומורכב. במסגרת הגשת הבקשה, על האזרח הישראלי המזמין להוכיח, בין השאר, כי מרכז חייו נמצא בישראל וכי הוא יכול לדאוג לצרכיו של ההורה. בנוסף, ההורה המוזמן צריך להגיש שלל מסמכים לתמיכה בבקשה, לרבות מסמכים רשמיים ממדינות המוצא, המעידים על מעמדו ומצבו האישי, כמפורט בנוהל.
מתווה הטיפול המפורט בנוהל, כולל מספר שלבים עד לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בכל שלב מקבלים המוזמנים אשרה מסוג שונה. כך, בשנים הראשונות ניתן לקבל אשרות תייר ("ב/1" ו-"ב/2") ייעודיות ל"הורה קשיש" ורק לאחר כשלוש עד שבע שנים (בהתאם לסוג המקרה), ניתן לקבל רישיון לישיבת ארעי (א/5), ובהמשך לכך תושבות קבע.
לאורך השנים, הושמעה ביקורת רבה על הנוהל ואופן יישומו ע"י רשות האוכלוסין וההגירה, הן על ידי בתי המשפט והן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בחוות דעת שפורסמה ביום 13/12/2016.
בין השאר, עסקה הביקורת בפרק הזמן הארוך בו נדרשים המוזמנים לשהות בארץ במעמד תייר, שאינו מאפשר קבלת זכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. שכן, זכאויות אלו מתגבשת רק כעבור מספר שנים, עם קבלת הרישיון לישיבת ארעי (א/5).
כן הושמעה ביקורת במקרים רבים, בהם הערימה רשות האוכלוסין קשיים על מבקשי הבקשות תוך שהיא מפרשת את הוראותיו באופן דווקני (למשל, במקרים בהם קיימים בני משפחה נוספים בחו"ל, שההורה אינו מצוי בקשר עמם), ומבלי להפעיל את שיקול הדעת הנדרש לאור נסיבות המקרה הפרטניות.
יצוין, כי במקרים מיוחדים, המעוררים נסיבות הומניטריות, אך יש ספק בשאלת העמידה בשלל דרישותיו של הנוהל, ניתן לשקול הגשת בקשה לוועדה ההומניטרית, אשר מוסמכת לאשר בקשות חריגות. כן ניתן לפנות לוועדה, גם בבקשות חריגות להקדים את מתן הרישיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע, תוך קיצור זמן השהייה בארץ באשרת תייר.
בכל מקרה, לאור מורכבות הנוהל, הדרישות הרבות הכלולות בו ואופן יישומו על ידי רשות האוכלוסין, קיימת חשיבות רבה להגיש את הבקשות בסיוע עורך דין מיומן, העוסק בדיני אוכלוסין והגירה.
צילום אילוסטרציה: Depositphotos
קישור ל"נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי" באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
מחלקה: דיני אוכלוסין והגירה
